טיפול קודם לכול
פונים לטיפול בהתאם לצורך ומתארים את נסיבות התאונה ואת התסמינים.
נהג, נוסע, הולך רגל או רוכב שנפגע בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצוי בהתאם לדין. התיעוד הרפואי, פרטי הרכב והביטוח והקשר בין התאונה לנזק הם בסיס ההליך.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע מסלול ייעודי לנזקי גוף שנגרמו בשימוש ברכב מנועי. בדרך כלל בוחנים את ביטוח החובה הרלוונטי ואת נסיבות השימוש ברכב.
הפיצוי נקבע לפי הנזק שהוכח - רפואי, תפקודי וכלכלי - ולא לפי עוצמת הפגיעה ברכב בלבד.
פונים לטיפול בהתאם לצורך ומתארים את נסיבות התאונה ואת התסמינים.
אישור משטרתי משמש מול מוסדות רפואיים וחברות ביטוח.
בתביעת נזקי גוף נבחנת פוליסת ביטוח החובה והגורם המתאים.
תאונה בדרך לעבודה עשויה לחייב תיאום בין שני מסלולים.
המסלול אינו מוגבל לנהג הרכב. ההגדרה והגורם הנתבע תלויים במעמד הנפגע ובנסיבות השימוש.
פגיעה במהלך נסיעה, עצירה או שימוש אחר שעשוי להיכלל בהגדרת החוק.
פגיעה מרכב עשויה להקים תביעה מול מבטח הרכב הפוגע, בכפוף לנסיבות.
נבחנים סוג הכלי, הכיסוי הביטוחי ואופן התרחשות התאונה.
אותו אירוע עשוי להיות גם תאונת עבודה ולדרוש תיאום מול הביטוח הלאומי.
גם תאונה שנראית קלה עשויה לגרום לתסמינים שמתפתחים בהמשך. חשוב לתעד אמת ובזמן.
על תאונה קלה, שבה אין נפגעים או שהנפגעים טופלו ושוחררו ממוסד רפואי תוך 24 שעות, אפשר לדווח למשטרה באופן מקוון. האישור, או בקשה להשלמת מידע, נשלח בדרך כלל בדואר האלקטרוני בתוך 10 ימי עבודה. בכל מקרה אחר פונים למוקד 110 או לתחנת משטרה.
פרט אחד קל לפספס: דיווח מקוון שנשלח בלי מסמכים רפואיים מסווג כתאונת נזק בלבד ולא כתאונת דרכים, ולסיווג כזה יכולה להיות משמעות מול חברת הביטוח. לכן מי שנפגע מצרף את התיעוד הרפואי כבר בדיווח. נהג חדש יכול לדווח באופן מקוון רק אם לא היו נפגעים. מה כדאי להכין לדיווח:
מי שנפגע ואין בידו לתבוע מחברת ביטוח יכול לפנות לקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. לפי החוק זה המצב כשהנהג האחראי אינו ידוע, כמו בתאונת פגע וברח, כשאין לו ביטוח או שהביטוח אינו מכסה את החבות, וכשהמבטח בפירוק. קרנית מפצה על נזקי גוף בלבד, לא על נזק לרכב.
החוק קובע גם מי אינו זכאי לפיצוי, למשל מי שנהג ללא ביטוח או בעל רכב שהתיר לאחר לנהוג בו ללא ביטוח. יש לכך חריג: מי שנהג בהיתר, לא ידע שאין ביטוח וגם לא היה סביר שיידע, עשוי לתבוע מהקרן. לכן כדאי לבדוק את הנסיבות לפני שמסיקים שאין זכאות.
ככלל, אפשר להגיש תביעה בתוך 7 שנים ממועד התאונה. אצל מי שהיה קטין בזמן התאונה, התקופה שעד גיל 18 אינה נספרת. בפועל לא כדאי לנצל את כל הזמן: עדים, צילומים ומסמכים קשה יותר לאתר ככל שהשנים עוברות, וזה עלול להקשות על הוכחת הקשר בין התאונה לנזק.
גם לא תמיד צריך לחכות לסוף ההליך כדי לקבל תשלום. החוק מאפשר לדרוש בכתב מהחייב בפיצויים תשלום תכוף, שהוא חלק מהפיצוי, עבור הוצאות ריפוי ועבור צרכים שוטפים של ריפוי, סיעוד ומחיה. האפשרות הזו קיימת במקרים מסוימים, והתשלום אמור להינתן בתוך 60 יום מקבלת הדרישה, ולכן כדאי לבדוק מראש אם היא מתאימה.
כשהתאונה אירעה בדרך לעבודה: תאונות עבודהההליך מחבר בין נסיבות התאונה לבין רצף רפואי והשלכות תפקודיות לאורך זמן.
מתעדים את התאונה ואת התסמינים ומקבלים טיפול לפי הצורך.
בוחנים את ביטוח החובה, מעמד הנפגע וחריגים שעשויים להשפיע.
מרכזים את הטיפולים, הבדיקות, ההגבלות והקשר לתאונה.
בוחנים הפסדי שכר, הוצאות, עזרה ומגבלות זמניות או קבועות.
מגישים פנייה מבוססת ובמידת הצורך מנהלים הליך משפטי.

פגיעה גופנית עשויה להיות משמעותית גם כשנזק הרכב נראה מוגבל. אנחנו בוחנות את הרצף הרפואי ואת ההשפעה בפועל, תוך שמירה על עקביות בין כל המסמכים.
כאשר התאונה קשורה לעבודה, אנחנו מתאמות את ההתנהלות מול חברת הביטוח והביטוח הלאומי.
להכיר את המשרדהאישור נדרש לעיתים מול גורמים רפואיים וחברת הביטוח.
פער בין התאונה לטיפול עשוי לדרוש הסבר ולהקשות על הקשר הסיבתי.
חוסר התאמה בין דיווחים שונים עלול ליצור מחלוקת מיותרת.
כאשר מדובר גם בתאונת עבודה, יש לנהל את המסלולים יחד.
מידע כללי שנועד לעשות סדר. הזכאות והמסלול המתאים נבחנים לפי נסיבותיו של כל מקרה.
העמוד עודכן ביום 3 בנובמבר 2026 ומסתמך על מקורות רשמיים. הוראות, נהלים, סכומים ותנאי זכאות עשויים להשתנות.
המידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה המתייחסת לנסיבות המקרה.
אפשר להשאיר פרטים קצרים או להתחיל שיחה ב־WhatsApp. בשיחה הראשונה נבין את המקרה, אילו מסמכים כבר קיימים ומה נכון לבחון בהמשך.