הכרה במשרד הביטחון מתחילה בהוכחת הקשר לשירות.

תוך כמה זמן צריך לפעול?

בקשת הכרה מוגשת ככלל בתוך שלוש שנים מהשחרור מהשירות, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). למי שמגיש בתוך שנה מהשחרור, הזכאות לתגמולים מתחילה מיום השחרור, ולכן לעיתים יש משמעות כספית גם להגשה מוקדמת.

גם אם עברו יותר משלוש שנים, לא תמיד מדובר בסוף הדרך. בקשה מאוחרת יכולה להיבחן כשיש תיעוד של האירוע ושל השלכותיו, ובהכרה על פוסט־טראומה לרוב אין הגבלת זמן. במצב של ספק, כדאי לבדוק ולא להניח מראש שהמועד עבר.

• עד שלוש שנים מהשחרור: המועד הרגיל להגשת בקשת הכרה.
• 30 יום מקבלת ההודעה: ערעור על החלטת קצין התגמולים.
• 45 יום מקבלת ההחלטה: ערעור על החלטת הוועדה הרפואית.

דחייה של קצין התגמולים אינה בהכרח סוף הדרך

על החלטת קצין התגמולים אפשר לערער לוועדת הערעורים שליד בית משפט השלום, בתוך 30 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה. אפשר לבקש ארכה מיושב ראש הוועדה, אך לא כדאי להסתמך על כך מראש.

לפני הערעור חשוב להבין על מה נשענה הדחייה: האם חסרות עובדות על השירות, האם יש פער בתיעוד הרפואי, או שנדרשת חוות דעת שתסביר את הקשר בין הפגיעה לשירות. כך הערעור עונה על הנימוקים עצמם ולא רק חוזר על הבקשה. משרד המשפטים מעניק גם סיוע משפטי חינם בהליך הזה, ושווה לבדוק את האפשרות.

משרד הביטחון, ביטוח לאומי או גורם אזרחי?

על נכות שנגרמה מאותו אירוע אי אפשר לקבל במקביל קצבת נכות מהביטוח הלאומי וזכויות מאגף השיקום. אם בקשת ההכרה נדחתה, אפשר להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולצרף אליה את החלטת אגף השיקום.

כשהפגיעה נגרמה בידי גורם אזרחי, למשל בתאונת דרכים ברכב אזרחי, אפשר לבחור בין הזכויות מאגף השיקום לבין פיצויים מאותו גורם. הבחירה משפיעה על כל ההמשך, ולכן נכון לבחון את המסלולים יחד כבר בתחילת הדרך.