ברשלנות רפואית, השאלה אינה רק מה קרה - אלא אם ניתן היה למנוע את הנזק.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ככלל, תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בתום שבע שנים, ובדרך כלל סופרים אותן מהטיפול שגרם לנזק. לעיתים הנזק מתגלה רק אחר כך. במצב כזה המניין מתחיל ככלל ביום גילוי הנזק, אך לפי פקודת הנזיקין התביעה מתיישנת אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

כשהמטופל היה קטין, הזמן שעד גיל 18 אינו נספר, ולכן ככלל אפשר לתבוע עד גיל 25. הורים רשאים גם להגיש תביעה בשם הילד קודם לכן. החישוב תלוי במועד הטיפול, במועד הגילוי ובנסיבות נוספות, ולכן במצב של ספק כדאי לבדוק ולא להניח מראש שהמועד עבר, או שיש עוד זמן.

• שבע שנים: המועד הכללי בתביעה.
• עשר שנים מיום אירוע הנזק: הגבול כשהנזק התגלה מאוחר.
• עד גיל 25: ככלל, כשהמטופל היה קטין.

איך מקבלים את התיק הרפואי, וכמה זה עולה?

לפי חוק זכויות החולה, מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלו, לרבות העתק. הזכות אינה מוחלטת: מטפל רשאי להחליט שלא למסור מידע, מלא או חלקי, אם מסירתו עלולה לפגוע פגיעה חמורה בבריאות המטופל או לסכן את חייו. החלטה כזו מועברת לוועדת האתיקה.

על מסירת העתק עשוי להיגבות תשלום, אך הגשת הבקשה עצמה אינה כרוכה בתשלום, ולרשומה מחמש השנים שקדמו לבקשה נקבע בתקנות תעריף מרבי. מסמכים כמו מכתב שחרור, סיכום ביקור וסיכום אשפוז ניתנים ככלל בלי תשלום, פעם אחת לכל טיפול או אשפוז. כדאי לא לדחות את הבקשה, כי חובת שמירת הרשומות מוגבלת בזמן.

מה קורה בלי חוות דעת רפואית?

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות חוות דעת של מומחה בתחומו. מי שלא צירף ולא קיבל פטור מבית המשפט, ככלל לא יוכל להשמיע עדות של מומחה רפואי מטעמו, ולא יוכל להוכיח כך עניין שבמומחיות רפואית. לכן בלי חוות דעת קשה מאוד לבסס תביעה.

בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור מצירוף חוות דעת, והבקשה מוגשת לכל המאוחר עם כתב התביעה. הוא גם רשאי למנות מומחה מטעמו, אך אין להניח מראש שכך יקרה. לכן נכון לשקול את שאלת חוות הדעת כבר בשלב הבדיקה, לפני ההחלטה אם לתבוע.